חובת הודעה למרכזי רעלים באיחוד האירופי
PCN (Poison Centre Notification) #UFI (Unique Formula Identifier)
בתחילת שנה זו, 2021, נכנסו לתוקף דרישות חדשות החלות על כל מי שמכניס לאירופה תערובות המכילות חומרים מסוכנים. אם הינך יבואן או מפיץ של מוצרים או תערובות המכילות חומרים מסוכנים לשוק האירופי, חלה עליך חובה לשלוח טופס הודעה ( (Notification המפרט את סיכוני התערובת ומרכיביה למרכזי רעלים הפועלים באירופה.
ההודעה צריכה להישלח באופן פרטני למרכז הרעלים ( (Poison Centres בכל אחת מהמדינות בהן נמצא המוצר/התערובת בשוק. כמו כן, חובה לעדכן את התווית של המוצר כך שתכיל "מספר מזהה ייחודי לפורמולה" - #UFI ( (Unique Formula Identifier. מדובר בקוד בן 16 ספרות, המזהה כל פורמולה של חברה משווקת באופן ייחודי.
לפרטים נוספים
|
|
הרשות להגנת הצרכן מתכוונת להטיל קנסות על סך 2.3 מיליון ₪ בגין הטעיית הציבור
22 חברות במשק הישראלי שיווקו מוצרי "אלכוג'ל" שלא כדין
במבצע אכיפה נרחב שביצעה "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן", בשיתוף פעולה עם מינהל התמרוקים ממשרד הבריאות, נבדקו כ-60 מוצרי "אלכוג'ל" לניקוי ולחיטוי, אשר צברו פופולריות רבה החל מחודש מרץ, 2020, לאור משבר הקורונה המתמשך. דגימות נשלחו למעבדות לצד בדיקת הפרטים המצוינים על גבי התוויות.
ב-28 מוצרים, המשווקים ע"י 22 חברות, נמצאו הטעיות והשמטות מידע שלא כדין. לחברות ישנה הזכות לטעון כנגד ההאשמות תוך 45 יום ממסירת ההודעה (מתאריך ה-1 לפברואר, 2021).
סך הקנסות מסתכם ב-2.316 מיליון ₪ לכלל החברות, כאשר לכל חברה שהפרה את התקנות הותאם עיצום כספי על פי חומרת העבירות והיקפן. אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה: "אנחנו עדים לגל של הטעיות לגבי מוצרי קורונה ובכלל זה תוספי מזון להם מיוחסים סגולות חיסון וריפוי מהמחלה, ותכשירי ג'ל אלכוהולי. יצאנו למבצע בשל חשד שחדרו לשוק מוצרים שיש לגביהם הטעיה ".
ההפרות הינן:
- צויין על-גבי המוצר כי הוא מכיל אלכוהול בריכוז 70%, בעוד שבבדיקת מעבדה התגלה כי המוצר מכיל אלכוהול בריכוז נמוך יותר (החל בפערים נמוכים המתבטאים בריכוזים של 50-60% וכלה בהבדלים תהומיים בריכוזים של 5% אלכוהול בלבד במוצר). ציון ריכוז אלכוהול גבוה מריכוז האלכוהול האמיתי, הינו מעשה העלול להטעות צרכן בטיב המוצר, במהותו ובכמותו וכן מעשה העלול להטעות צרכן בתועלת ובשימוש שניתן לעשות במוצר.
- השמטה או הוספה של מסרים על-גבי תווית המוצר בניגוד לתנאים ולהגבלות הנלווים לרשיון המוצר. דוגמאות: אי-ציון שהמוצר אינו מיועד לחיטוי, בניגוד לתנאי רשיון המוצר. השמטת ההתניות "להמנע ממגע עם העיניים ובמקרה של מגע כזה, לשטוף היטב במים" ו-" לשימוש חיצוני בלבד, להרחיק מילדים". חלק מהחברות המשמיטות ציינו כי המוצר מאושר ע"י משרד הבריאות, אמירה הנתפסת כהטעייה ע"פ הרשות להגנת הצרכן, שכן רשיון המוצר אינו בתוקף ללא עמידה בכל ההתניות הנדרשות.
- בחלק מן המוצרים הוספו איורים המרמזים על הגנה מחיידקים או וירוסים על-גבי המוצר, בניגוד לרשיון המוצר.
לסיכום, אמרה הסגנית כי "במסגרת הפעילות עלה כי ההצהרות המופיעות על כ-45% מהמוצרים שבדקנו אכן מטעות. חלק ניכר מהם הטעו באחוז האלכוהול שיש במוצר ובהצהרה הנוגעת לרישיון משרד הבריאות. מדובר בסיכון בריאותי ובניצול בוטה של ציבור הצרכנים בתקופה מורכבת וקשה זו. הרשות פועלת כל העת להילחם בהטעיות כנגד צרכנים ולספק להם את ההגנה הנדרשת".
|
|
המשך הערכות סיכונים לכימיקלים בארה"ב
ה-EPA פרסמה הערכות סיכונים סופיות למספר חומרים נוספים
בחודש נובמבר, 2020, יידענו את קוראינו בנוגע להשלמת הערכת הסיכונים הסופית הראשונה לחומר מסוכן בארה"ב, תחת הכללים החדשים של רפורמת חקיקת TSCA, שעברה בשנת 2016. מחודש אוגוסט ועד עתה, פרסמה ה-EPA, סוכנות הגנת הסביבה האמריקאית, הערכות סיכונים סופיות לחומרים נוספים על-פי סדר העדיפויות שלה, המתעדף חומרים בתפוצה ושימוש רחבים שלגביהם קיים מידע מעורר חשד לסיכונים.
ההערכה מתבצעת לצורך כימות הסיכונים בתנאי שימוש שונים בחומר, ומטרתה לקבוע האם ישנו סיכון בלתי סביר לסביבה, לבריאות הצרכנים או לאוכלוסייה הכללית.
רשימת החומרים (קישור לרשימה המלאה בתחתית הידיעה) כוללת חומרים נפוצים כגון:
- 1,4-Dioxane; משמש בעיקרו כממס בתהליכי ייצור בתעשייה הכימית, כחומר במעבדות ונמצא בתוך דבקים וחומרי איטום. הערכת הסיכונים קבעה כי החומר מציג סיכונים בלתי-סבירים לעובדים המשתמשים בחומר וכן לעובדים בסביבתם ב-13 תנאי שימוש שונים. לעומת זאת, לא נמצאו סיכונים בלתי-סבירים לסביבה, לצרכנים או לאוכלוסייה הכללית.
- n-Methylpyrrolidone (NMP); חומר הנמצא בשימוש נרחב בייצור בתעשייה הפטרוכימית, אלקטרוניקה וחומרי פלסטיק וכן ייצור שרפים. הוא משמש גם לניקוי ממסים וטיפולי שטח במתכות, טקסטילים ופלסטיק. שימושים צרכניים נפוצים בחומר כוללים צבעים וציפויים, דבקים, מסירי צבע ודבק וחומרים מסככים. 26 מתוך 37 תנאי השימוש בחומר נקבעו כבעלי סיכונים בלתי-סבירים לעובדים והן לצרכנים. אולם, גם לחומר זה לא נקבעו הסיכונים הללו לסביבה, לעובדים בסביבת החומר ולכלל האוכלוסייה.
- Chrysotile Asbestos; הצורה היחידה של אסבסט המיובאת, מעובדת או מופצת לשימוש בארה"ב, למיטב ידיעתה של סוכנות הגנת הסביבה.
נמצאו סיכונים בלתי-סבירים הן לצרכנים והן לסביבתם הקרובה, אולם הסוכנות מזכירה כי רוב המוצרים המכילים את החומר אינם בשימוש כיום. הסכנה מתבטאת בשאיפת החומר. גם העובדים עם החומר והעובדים בסביבתו נתונים לסיכונים הללו, ודומה שהחומר קיים בעיקר ברכיבים מסוימים בתעשיית הרכב. לעומת זאת, לא נמצאו סיכונים לסביבה כלל.
זו הזדמנות מצוינת להזכיר כי ייצור אסבסט נעצר בישראל כבר בשנת 1978. למרות האיסור, מפעלים הורשו להשתמש במוצרי המלאי שעדיין לא הוכנסו לשימוש ויוצרו לפני האיסור, לכן גם בתים שהוקמו עד שנת 1986 יכלו להכיל מוצרי בנייה הכוללים אזבסט ליצירת קירות אקוסטיים.
|
|
עדכונים מהמזרח – ניהול כימיקלים בהודו ודרום קוריאה
הודו מתקדמת לעבר חקיקה לניהול כימיקלים חדשה ורחבת היקף - "Chemicals Management and Safety Rules", לה דבק הכינוי "REACH ההודית" בשל הדמיון הרב שלה לחקיקתREACH שבאיחוד האירופי. השאיפה ליצור רגולציה שתנהל כימיקלים "ממבט על" במדינה ותחליף את החוקים הקיימים, הובילה לשנים של עבודת מטה לניסוח החוקים וההחלטות. בסוף חודש נובמבר 2020, פורסמה הטיוטה החמישית לרגולציה.
חוקי ה-CMS ההודים יתייחסו לדרישות על הודעה, רישום, הגבלה ואיסור, תיווי ואריזה של כימיקלים. , כמו כן יחילו דרישות על חומרים שיוגדרו כמסוכנים יחלו דרישות נוספות בענייני אחסון, שינוע, מוכנות לתקריות חירום, ביקורות בטיחות ועוד.
עדכונים בטיוטה החמישית כוללים הקמה של רשות ייעודית בשם INCA (Indian National Chemical Authority) שתנהל פעולות הקשורות להודעה ורישום כימיקלים ותתנהל בדומה ל-ECHA באירופה. יצואנים וסוחרים מחוץ למדינה יוכלו למנות AR (uthorized RepresentativeA) על-מנת לעמוד בדרישות הרגולציה, באופן זהה ל-OR (Only Representative) באירופה.
ובדרום קוריאה, נכנסו לתוקף הדרישות החדשות לשליחת גליונות בטיחות לחומרים (SDS) והגשת בקשה ל-CBI (Confidential Business Information). "משרד התעסוקה והעבודה" הדרום-קוריאני עדכן את חוק "Occupational Safety and Health Act" (המכונה גם K-OSHA, בכדי להבדילו מ-OSHA שבארה"ב) ב-2019, ולאחר זמן ההפשרה הוא הפך למחייב ב-16 לינואר, 2021. השליחה וקבלת האישורים יבוצעו באמצעות מערכת ה-IT המקוונת הרשמית.
הדרישות מחייבות יצרנים ויבואנים בדרום קוריאה בשליחת SDS למשרד התעסוקה והעבודה בטרם הייבוא או הייצור עצמו החל. בדומה לעדכונים בשליחת גליונות הבטיחות, גם בקשות לחסיון מידע עסקי יישלחו למשרד, ואם הן יאושרו, המשרד ישלח "מספר אסמכתא" למגיש הבקשה, אותו יש לצרף בסעיף 3 בגליון הבטיחות בו מפורט הרכב התערובת/חומר.
ההבדל העיקרי בדרום-קוריאה הוא כי היא מחייבת יצרנים מחוץ למדינה לשלוח את המידע הנדרש באמצעות Only Representative (גם פה השם זהה לזה שבאיחוד האירופי(. יצרנים של חומרים ו/או תערובות שאינם מסוכנים, אינם נדרשים בשליחת SDS אך חייבים בשליחת רשימת המרכיבים המלאה במקום כן.
|
|
ענקית המסחר eBay קוראת להגנה משפטית מפני ספקי מידע שגוי
במסגרת הצעת 'דרכון מוצר' של הנציבות האירופית באיחוד
דירקטיבת ה-SPI (Sustainable Product Initiative), המוצעת באיחוד האירופי כחלק מהתוכנית לכלכלה מעגלית (Circular Economy Action Plan), נמצאת בחודשים האחרונים בשלבי הכנת ההצעה. ברבעון הראשון של 2021, היא תהיה פתוחה להערות הציבור ובעלי עניין אחרים, על-פי לוח הזמנים המתכנן את אימוץ ההצעה ברבעון האחרון של השנה, לקראת המשך פעולה רגולטורית והכנת התעשייה ל"בשורה".
לצרכנים, לאזרחים ולסביבה, הדירקטיבה אכן צפויה להוות בשורה, שכן היא תקדם עקרונות של כלכלה מעגלית וקיימות, כחלק מה-Green Deal באירופה, המיועדת למזער עוד יותר את נוכחותם של חומרים רעילים או מזיקים בסביבה, ונחתמה בחודש דצמבר, 2019. "יוזמת מוצרים ברי-קיימא" (או מוצרים מקיימים, אם תרצו), מציעה להקים מסד נתונים על-מנת ליצור "דרכון דיגיטלי" למוצרים, שיכילו מידע לגביהם ויפשטו את המעבר במערכות אלקטרוניות.
חברות קטנות, בינוניות וכן ענקיות מסחר כמו eBay ו-Amazon, חוששות מעומס רגולטורי וחבויות משפטיות נוספות. חברת איביי טוענת למעשה, כי עסקים המוכרים מוצרים ו"מעבירים הלאה" מידע שגוי שקיבלו מהספק או היצרן של מוצר מסוים, הן העסקים עצמם והן פלטפורמת המסחר לא צריכים לשאת בתוצאות, לפחות מבחינת הרגולטור.
הן חוששות מפני חבות משפטית ועומס רגולטורי על אלו שעל פי דעתן, אינם אחראיים לבדוק את מהימנות המידע.
חברת אמאזון הוסיפה את עמדתה: "אם ייעשה בצורה נכונה, כלי כזה יכול לתרום לביסוס המעגליות של מוצרים ע"י הנגשת המידע לגורמים לאורך שרשרת האספקה, יחד עם הפחתת העומס המנהלי הנגרם עקב דרישות לחשיפת המידע, ולפיכך יבסס למוצרים חדשניים וחברות קטנות ובינוניות נגישות לשוק".
|
|
|
|
|
